היום הוריד בנק ישראל את ריבית המדיניות ב-0.25%, לרמה של 3.75%. זו ההורדה השלישית ברציפות מאז נובמבר 2025, וריבית הפריים עומדת כעת על 5.25%.
כולם שמחים. וזה מובן.
אבל אני רוצה לומר כמה דברים שפחות שומעים בין הכותרות, כי אני חושבת שחשוב להסתכל על התמונה המלאה.
קודם כל, המספרים האמיתיים
על משכנתא של מיליון שקל לתקופה של 25 שנים במסלול פריים, כל ירידה של 0.25% מורידה את ההחזר החודשי בכ-130 עד 150 שקל. שלוש ההורדות מצטברות לכ-400 עד 450 שקל פחות בחודש, ולחיסכון של עשרות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה.
זה אמיתי, מוחשי, וכסף שחוזר לכיס של משפחות שנלחצו קשה בשנתיים האחרונות.
מי שנטל משכנתא כשהריבית הייתה בשיא ועדיין לא בדק מיחזור, הגיע הזמן. הבנקים לא יתקשרו אליכם מיוזמתם.
מה שפחות אומרים: הורדת ריבית לא מורידה מחירי דירות
כאן אני רוצה להיות ישירה.
הורדת ריבית לא פותרת את בעיית הדיור בישראל. מחיר דירה ממוצע בגוש דן עדיין עומד על מיליוני שקלים, ההון העצמי הנדרש עדיין רחוק מהישג ידם של רוב הזוגות הצעירים. וסביבת ריבית יורדת, בדרך כלל, לא מורידה מחירים, היא מחממת אותם. יותר אנשים נכנסים לשוק עם אותו היצע מוגבל, ויש לזה תוצאה אחת ידועה.
בנק ישראל צופה שתי הורדות ריבית נוספות עד סוף 2026. אם זה יקרה, נגיע לריבית של 3.25% לפני שהשנה נגמרת. כל הורדה מגדילה את מספר האנשים שיכולים לממן נדל"ן, ומגדילה את הביקוש. אבל ההיצע לא גדל באותו קצב.
אז למה אני חושבת על קרקע בדיוק עכשיו?
מחיר הדירה כבר מגלם את רוב הציפיות. מחיר הקרקע, בניגוד לכך, עדיין מגלם בעיקר את המצב התכנוני היום, לא את כל הפוטנציאל שבדרך.
כשכסף מתחיל לזוז בסביבת ריבית יורדת, הביקוש לנדל"ן עולה. קרקע פרטית בטאבו באזורי ביקוש מרגישה את זה בשני אופנים: ביקוש גובר מצד משקיעים שמחפשים אפיקים עם פוטנציאל, ועליית שווי הדירות שייבנו בסופו של דבר על אותה קרקע. שני הגורמים האלה מתורגמים לעליית ערך הקרקע.
זה לא נכון לכל קרקע. אני תמיד אומרת שיש הבדל אדיר בין קרקע עם פוטנציאל תכנוני אמיתי לבין קרקע שיושבת שנים ולא זזה. רגעים כמו היום מגדילים את הפער הזה, לא מצמצמים אותו.
נילי קרן