הנגיד הותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 4%
למרות שהיה סיכוי גדול להורדת הריבית בנק ישראל לא אוהב להמר בתקופות ביטחוניות
בנק ישראל מאותת: היציבות קודמת להקלה
המשפט הכי חשוב שלו שהוביל להחלטה הינו: אי הוודאות הגיאופוליטית עלתה לאחרונה בעיקר על רקע העימות מול איראן.
אם נפרש זאת בשפה שלנו: על פי הנתונים הכלכליים היתה לו הצדקה להוריד את הריבית אבל השיקול הבטחוני גבר
ההחלטה להשאיר את הריבית ברמה של 4% הינה הצהרה של הנגיד!
במציאות שבה האינפלציה כבר ירדה אל תוך היעד, והמשק מפגין נתוני צמיחה מפתיעים בעוצמתם, ניתן היה לצפות להמשך מגמת ההפחתות. אך בבנק ישראל בחרו להאט.
האינפלציה השנתית בישראל נכון לינואר 26 התמתנה משמעותית ועומדת על 1.8% בחישוב שנתי. נתון זה נמצא מתחת לטווח היעד של בנק ישראל שהוא 3%. שנת 2025 הסתיימה עם אינפלציה של 2.6%.
הירידה החדה נבעה בין היתר מהתחזקות השקל וירידה במחירי הטיסות לחו"ל.
למרות האינפלציה הנמוכה במדד הכללי, מחירי הדירות חזרו לטפס, עם עלייה של 0.8%
המתיחות האזורית והאפשרות להסלמה ביטחונית מכניסות למשוואה משתנה שקשה לכמת. תרחיש של פיחות חד בשקל עלול להחזיר את האינפלציה במהירות למרכז הבמה. מבחינת הבנק המרכזי, זה סיכון שלא לוקחים לפני בחינה מחודשת של היציבות.
גם ארה״ב בתמונה: כאשר הפדרל ריזרב מאותת על דחייה בהפחתות הריבית, פער ריביות חד מדי בין ישראל לארה״ב עלול לייצר לחץ על המטבע המקומי.
שמירה על ריבית גבוהה יחסית היא גם כלי לשימור אמון המשקיעים ולבלימת תנודתיות.
אם כך, מדוע שר האוצר מתנגד?
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, מציג עמדה שונה. מבחינתו, הריבית הגבוהה מכבידה על משקי הבית ועל המגזר העסקי בדיוק בתקופה שבה הכלכלה מתמודדת עם הוצאות ביטחוניות כבדות ואי־ודאות.
סמוטריץ’ מבקש לראות ריבית נמוכה יותר מכמה סיבות מרכזיות:
- הקלה על משכנתאות – מאות אלפי משפחות משלמות החזר חודשי גבוה משמעותית לעומת השנים הקודמות.
- תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים – עלויות האשראי הגבוהות מקשות על השקעות והתרחבות.
- עידוד צמיחה לפני בחירות – שיפור ברמת החיים מורגש מהר יותר דרך ירידת ריבית מאשר דרך צעדים פיסקליים מורכבים.
- הקלה תקציבית עקיפה – ריבית נמוכה מפחיתה גם את עלויות המימון של המדינה עצמה.
מבחינת משרד האוצר, כאשר האינפלציה כבר בתוך היעד, ניתן לאפשר למדיניות להיות יותר תומכת צמיחה ופחות מרסנת.
העימות השקט: עצמאות מול מדיניות ממשלתית
כאן מתחדדת נקודת המתח הקלאסית:
הבנק המרכזי מחויב בראש ובראשונה ליציבות מחירים. הממשלה, מנגד, מחויבת גם לצמיחה, תעסוקה ורווחת הציבור בטווח הקצר.
נמשיך להמתין בסבלנות להתפתחויות
שלכם נילי